מהו בעצם מייצב אור?

מייצב אור משמש כתוסף במוצרים מבוססי פולימרים כגון פלסטיק, גומי, ציפויים וסיבים סינתטיים. תפקידו העיקרי הוא ליירט או בליעה של קרינה אולטרה סגולה (UV), נטרול חמצן יחיד ופירוק הידרופרוקסיד לתרכובות לא פעילות. פעולה זו מפחיתה או מעכבת ביעילות תגובות כימיות פוטנציאליות הנגרמות על ידי אור בתוך פולימרים, ובכך מונעת או מאטה תהליכים כמו פוטואוקסידציה ומאריכה את תוחלת החיים הכוללת של מוצרי פולימר בעת חשיפה לאור.

ההשפעות המזיקות של קרינה אולטרה סגולה על פולימרים:
אור שמש, המורכב מגלים אלקטרומגנטיים, עובר סינון עם מעבר בחלל ובשכבת האוזון. כתוצאה מכך, הקרינה המגיעה לפני כדור הארץ נמצאת בטווח של 290-3000 ננומטר. האור הנראה (400-800 ננומטר) מהווה כ-40%, בעוד שאור אינפרא אדום (800-3000 ננומטר) מהווה כ-55%. קרינה אולטרה סגולה, המשתרעת על 290-400 ננומטר, מהווה רק 5% מאור השמש אך נושאת אנרגיה משמעותית. ספיגת קרני UV על ידי מוצרים פולימריים מעוררת חמצון עצמי ופירוק, וכתוצאה מכך לקרע של קשרים כימיים, שבירה והצלבה. תהליכים אלה מובילים לשינויים ניכרים בצבע, בחוזק ובתוחלת החיים, המכונה ביחד photoredox או photoaging.

מנגנון הפעולה של מייצבי אור:
מייצבי אור מציגים מבנים ותפקודים מגוונים. חלקם נועדו להגן, לשקף או לספוג קרני UV, ולהמיר אותם לאנרגיית חום בלתי מזיקה. אחרים פועלים על ידי כיבוי המצבים הנרגשים של מולקולות המושרה על ידי קרינת UV, החזרתן למצבי קרקע ובכך מפחיתים את הסבירות לתגובות פוטו-רדוקס. בנוסף, מייצבים מסוימים לוכדים רדיקלים חופשיים הנוצרים על ידי תהליכי photoredox, מונעים את השתתפותם בתגובות הזדקנות ושומרים ביעילות על מוצרי פולימר מנזק שנגרם כתוצאה מ-UV.